#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. כיצד מתפרשת הסיפא 1) דינר זהב לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה חייב 2) שהכל מין מטבע אחת הן? 	"1) לרב טען לו שוה דינר זהב לי בידך וא""ל שיש בידו שוה דינר כסף או טריסית או פונדיון או פרוטה חייב שהכפירה ממין הטענה ויש בכפירה שתי כסף.<br>לשמואל בשטענו בדינר מטבעות. רש""י פירש שטען לו מטבע טבועה וזה הודה לו מטבע טבועה, ואע""פ שזו כסף וזו נחשת ממין הטענה היא שכולם מטבעות הם. והתוס' (ד""ה בטוענו) פירשו שנתן לו דינר להחליף וליתן תחתיו מטבעות והלה טוען החזרתי כולם חוץ מדינר כסף או טריסית או פונדיון או פרוטה <sup>יט</sup>. וחייב משום שהכפירה ממין הטענה.<br>2) לשמואל, לפירוש רש""י לבאר שטעם החיוב הוא משום שכל סוגי המטבעות נחשבים הודאה ממין הטענה, ולפירוש התוס' לבאר שטעם החיוב הוא משום שתובע ומודה על אותו סוג מטבע.<br>לרב שהכל דין מטבע אחת וס""ל דשוה קתני, כל המטבעות השנויות כאן דין אחד להם שאף הקטנה שבהם היינו שוה פרוטה יש בה כדי הודאה לחייבו שבועה <sup>כ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יט.  והר""ן כתב שהר""ח פירש שטוען דינר זהב נתתי לך ליתן לי בו מטבעות והוא אומר לא נתת לי אלא דינר כסף ליתן לך בו מטבעות ויש לך משוויו בידי טריסית או פונדיון א ו פרוטה.
<br>כ.  והר""ן פירש בשם הרמב""ן שהתנא כתב לנו כלל, שבכל מקום שהזכיר מטבע כוונתו לדבר אחד והיינו לשווי .</span>"	שבועות מ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמז. טענו חטץ והודה לו בשעורץ האם חייב 1) שבועה ומדוע 2) לשלם דמי שעורין? 	"1) לת""ק פטור שאין ההודאה ממין הטענה. לר""ג חייב שאינו מצריך הודאה ממין הטענה.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה ור""ג) שלת""ק פטור ולר""ג חייב א""נ לכו""ע פטור."	שבועות מ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמט. מה סבר רב פפא שפסק שכשטענו כלים ופרוטה 1) הודה בכלים וכפר בפרוטה פטור 2) הודה בפרוטה וכפר<br>בכלים חייב? 	1) כרב דבעינן כפירה שתי כסף.<br>2) כשמואל שטענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן חייב, ואפילו אין בטענה שתי כסף שלכך<br>יצאו כלים ליכתב בפירוש.	שבועות מ: 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנ. האם חייב שבועת היסת בא""ל מנה לי בידך וא""ל אין לך בידי ומה<br>ההלכה? "	"יש ששונים שרב נחמן חייב, ויש ששונים שלא חייב רב נחמן בזה כיון דליכא דררא דממונא. כתבו התוס' (ד""ה ומאן) שלר""ת אין משביעין, דבתרי לישני בגמ' אזלינן בתר המיקל [בדרבנן, כמבואר בע""ז ז, א תוד""ה בשל תורה[. וקצת נראה לתוס' להשביע, כיון דאיכא דאמרי טפל ללשון ראשון וכשיטת הריב""א. ורב האי גאון כתב שאין משביעין אלא משמתים אותו על תנאי שיהא בשמתא אם הוא חייב ואינו משלם."	שבועות מ: - מא. ותוס'		
